#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פליגי ר""ש ורבנן בדין גביית כתובת בנים דיכרין.<br>האם יתכן לפרש דפליגי אי בעינן מותר דינר או סגי בבציר מהכי? ומ""ט?<br>ובמה פליגי אי מהני למותר? (2) ומי מחמיר ומי מקל ומה ההכרח?"	"ליכא למימר הכי, דגם ת""ק דברייתא וגם ר""ש במתני' אמרו דבעינן מותר דינר.<br>אלא פליגי במשעבדי, או במטלטלי אי מהני.<br>ור""ש בעי קרקע דווקא, דהוא אמר אם יש שם מותר, ומשמע דהוא מצריך טפי. [וגבי מטלטלין גם&nbsp; אמר ר""ש להדיא דבעינן דווקא נכסים שיש להם אחריות]."	כתובות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם להלכה אחת בחייו ואחת במותו יש לה כתובת בנים דיכרין?<br>והאם כתובה נעשית מותר לחברתה?<br>ומדוע אי אפשר ללמוד כל דין מחברו?	"להלכה יש לה ונעשית מותר.<br>והא דיש לה אינו הכרח דנעשית מותר, דאולי יש לה רק כשיש עוד דינר.<br>והא דנעשית מותר אינו הכרח דיש לה, דאפשר הנפק""מ במותר כגון שיש ג' נשים, וב' הראשונות מתו ולהם בנים, ולשלישית יש רק בנות. והיא גובה כתובתה. והתם ל""ש אנצויי דהא אין יורשיה בני ירושה."	כתובות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שיעור מותר בנכסים צריך להיות כדי שיהיה דין כתובת בנים דיכרין?<br>ומה הדין אם נשאר שיעור זה בראוי?<br>ובמטלטלין?<br>ומה הדין במועטים ונתרבו?<br>ובמרובים ונתמעטו?	"מותר דינר.<br>ראוי ל""מ.<br>מטלטלין לת""ק מהני, לר""ש לא מהני.<br>אם היו מועטים תחילה, כבר זכו בני בעלי הכתובה הקטנה בחלקם.<br>כשהיו מרובים תחילה, פסק ר""נ דזכו בעלי הכתובה הגדולה בחלקם."	כתובות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שהיה חייב אלף זוז, ומכר ב' קרקעות כל אחת בחמש מאות, האם יוכל לוקח לומר לבע""ח או תקבל אחת באלף זוז או תסתלק בדמים?<br>ולאיזה דין סברו לדמותו? ומה החילוק?<br>ואם יטול בע""ח אחת, בכמה יכתבו טירפא ללוקח?"	"רמב""ח ורב יוסף סברו לומר דהיינו מתני' דאין בני הכתובה הגדולה יכולים להעלות דינר בנכסים אלא עושים בשווה.<br>ודחו רבא ואביי דבמתני' איכא פסידא לשאר יורשים, משא""כ הכא דליכא פסידא לבע""ח דשקיל זוזי כדיהיב.<br>ומח' אי הטירפא באלף או חמש מאות, ולהלכה בחמש מאות."	כתובות דף צא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשסילקו היתומים את הבע""ח מן הקרקע בזוזי נגד שווי הקרקע, האם הוא יכול לשוב ולגבות אותה מהם נגד יתר החוב? (פרט)."	"אביי פסק דקמאי מצווה עבידו לפרוע חוב אביהם, ואת היתר טורף הבע""ח בדין.<br>אך חילקו דכ""ז כשלא אמרו דהכסף הוא דמי הקרקע הקטנה, אבל אם אמרו שהוא בדמי הקרקע הרי הסתלק ממנה."	כתובות דף צא		
